קיימים מספר תקנים ישראלים שקובעים מקדם בטחון נדרש לתכנון עוגן כימי או עוגן מכני. אך עקב חוסר תקנים ישראלים בנוגע לעוגנים, אנו משתמשים בארץ בתקנים האירופאים EN 1992-4:2018 שלא עובדים עם מקדמי בטחון קבועים אבל תלויים בסוג הכשל. לדוגמה, כשל בפלדה בגזירה דורש בדרך כלל מקדם בטחון הרבה יותר קטן מזה הקשור לכשל בשליפה בגלל טיב החיבור בין העוגן לבטון....
איך מחברים שני פרופילים ביחד ? מה היתרונות והחסרונות של כל שיטה. הנה סיכום קטן ומועיל של כל הטכנולוגיות הזמינות.
תשובה לשאלה זו כוללת מרכיבים רבים. ראשית מבחינת תקנים, התקן האירופאי לא מחייב בדיקת שליפה כשהעוגן בעל תעודת תקן אירופאי ומותקן לפי הגדרות הנמצאות בה. (אין לנו תקן בישראל בנושא). זאת אומרת, שלכאורה, אין צורך של כל בדיקה של עוגן כל עוד העוגן בעל תעודת תקן אירופאי. וכל עוגן בלי תעודת תקן אירופאי, חייב לעבור בדיקה.
דמיינו שתי חברות ביטוח ששולטות על 65% מהשוק העולמי בתחום שלהם ושכל המחוקקים והמומחים בתחום הינם ממונים או יהיו ממונים על ידן. וקיימת מחלה יחסית נדירה שיכולה להצדיק את הכפלת מחיר הביטוח ושילוש הרווחים. והמומחים הממומנים על ידי החברות קובעים שכל חולה "שקיים בו סיכון לקבל את המחלה" חייב לעשות את הביטוח בלי הגדרה ברורה מי בסיכון. האם המחלה קיימת,...
בעולם של היום, יש נטייה לדרוש אישור לרעידת אדמה לעוגנים למגוון של פרויקטים. אבל, מה זה בדיוק האישור הזה ? מה החשיבות שלו ? ואיך אמורים להשתמש בו ?